רישיון עסק למחסן מעל 50 מ"ר

הרבה בעלי עסקים מגלים את זה רק בדיעבד: שטח אחסון - גם אם הוא לא "החנות" או "המשרד" עצמם - יכול להיות עסק הטעון רישיון בפני עצמו. זה קורה כשעסק גדל, שוכר עוד שטח לסחורה, ולא תמיד עוצר לבדוק אם השטח הנוסף הזה דורש רישוי נפרד.

פריט הרישוי - 6.1 בצו רישוי עסקים

בקבוצה 6 של הצו ("מסחר ושונות") מופיע פריט 6.1: "אחסנה - מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר בתוספת זו, ששטחו 50 מ"ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה". כלומר הסף של 50 מ"ר חל גם על שטח פתוח (כמו חצר אחסון), לא רק על מבנה סגור. לפריט הזה יש שני חריגים חשובים: הוא לא חל על מחסן הצמוד לחנות קמעונאית שעיקר תכליתו לשרת אותה (כלומר מחסן אחורי רגיל לחנות), ולא חל על אחסון שכבר מוסדר תחת פריט רישוי ספציפי יותר - למשל אחסון מזון, שכפוף לדרישות ולסף שטח נפרדים משלו.

מה זה אומר בפועל

כיוון שפריט 6.1 הוא למעשה פריט "שיורי" - הוא חל רק כשאין פריט אחר, מדויק יותר, שכבר מכסה את סוג הסחורה המאוחסנת. לכן השלב הראשון בבדיקה הוא תמיד לזהות מה בדיוק מאוחסן במחסן: סחורה כללית, מזון, חומרים מסוכנים או תמרוקים - לכל אחד מהם עשוי לחול פריט רישוי שונה, עם דרישות ותנאים שונים. לאחר שמזהים את הפריט הנכון, הבקשה מוגשת למחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית, ועוברת לבדיקת גורמי האישור הרלוונטיים - בראשם שירותי הכבאות וההצלה, שבודקים בעיקר סיכוני אש בהתאם לסוג הסחורה והצפיפות באחסון, לצד הנדסה ותכנון.

משרדנו מלווה עסקים שמרחיבים את שטחי האחסון שלהם, כולל בבדיקה המקדימה החשובה - האם שטח האחסון באמת דורש רישיון נפרד, ואם כן לפי איזה פריט בדיוק. פנו אלינו ונבדוק יחד את המקרה הספציפי שלכם לפני שאתם חותמים על חוזה שכירות למחסן.

תמונה: Axisadman, ויקישיתוף, CC BY-SA